#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין שיתוף במקום עירוב?	"ר""מ ס""ל דצריך לעשות שיתוף ועירוב כדי שלא תשכח התינוקות והרבנן ס""ל דסגי באחד, ויש מח' אמוראים אם פליגי ביין או בפליגי בפת, והראב""ד פסק כמ""ד דפליגי בפת והרז""ה פסק כמ""ד דפליגי ביין, ופסק הרמב""ם דאם משתתף בפת מהני במקום עירוב [דהרי התינוקות מכירין הפת שהוא חיי האדם (ב""י, מ""ב ס""ק ו'), והב""י מסתפק אם הרמב""ם ס""ל דפליגי בפת או ביין] אבל אם משתתף ביין לא מהני אלא בשעת הדחק (מג""א ס""ק א', ומובא בביה""ל ד""ה צריכין) [ובתחילה כתב הרמב""ם דיכול לסמוך על השיתוף ביין במקום עירוב אם רק אחד שכח וכמ""ש בגמ' (ע""ג ע""ב) דכיון דרובא עירבו לא ישתכחו], והרא""ש והטור מקילין להשתתף ביין, ולהלכה המחבר מחמיר כהרמב""ם שלא לסמוך על שיתוף של יין במקום עירוב, והרמ""א מקיל, וכן פסק החזו""א (סי' צ' ס""ק ט""ז) להקל "	סימן שפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם משתתף בפת, האם צריך כל חצר וחצר לערב בפנ""ע?"	"הב""י ס""ל דרש""י [וריטב""א] ס""ל כן והביא שיטה זו בי""א [ולפי""ז החידוש הוא דע""י השיתוף מותר לטלטל מחצר לחצר ישר וא""צ לטלטל דרך המבוי {ולכאורה צ""ב איך ס""ד דצריך להטריח לטלטל דרך המבוי}], אבל שאר אחרונים (ב""ח, מג""א ס""ק ב') חולקים על הב""י וס""ל דכו""ע מודו דאם משתתף בפת מהני לכל החצרות וא""צ לערב כל אחד ואחד בפנ""ע, אמנם הרמ""א חשש לשיטה זו דכתב דנוהגין לעשות עירוב ושיתוף בבת אחת, וכן הביא השע""ת (ס""ק א.) בשם הדבר שמואל, ואף האריז""ל נהג לעשות עירוב בפת ושיתוף בפת והיה בוצע בלילה על השיתוף וביום על העירוב [והשע""ת ביאר דס""ל כהראב""ד דפליגי בפת וס""ל כר""מ דאפי' בפת צריך לערב ולשתף, ולכאורה מצי למימר דס""ל דכל חצר צריך לערב בפנ""ע ולא רצה לעשות שניהם בבת אחת]"	סימן שפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומכים על העירוב במקום שיתוף?	"אם כל החצרות פתוחים להדדי ועירבן יחד מותר לטלטל אפי' במבוי שסומכים על העירוב במקום שיתוף (טור, שו""ע) [וכתב הביה""ל (ד""ה ואם) דצריך להיות דכל חצר וחצר עירב בפנ""ע, והשיג עליו החזו""א (סי' צ' ס""ק כ""א) דאינו מובן], ומצדד הב""י דאפי' הרמב""ם מודה לזה אבל השיג עליו הגאו""י דלפי הרמב""ם לא מהני עירוב במקום שיתוף (ביה""ל ד""ה שסומכין), ואם רוצה לעשות ג""כ שיתוף לא יברך עליו (ב""י, רמ""א)"	סימן שפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לעשות רק שיתוף?	"1) הרמ""א כתב דכיון שכל אחד מבני החצר נותנין השיתוף הוי כאילו נותנים עירוב ושיתוף בבת אחת [והקשה עליו הלבוש דאפשר בזמן הגמ' ג""כ כל אחד היה נותן חלקו, ועוד הקשה אפי' אם אחד נותן בעבור כולם מ""מ הוא מזכה לכולם והוי כאילו כולם נתנו חלקם]<br>2) הלבוש תי' דאין חוששין להשיטה דס""ל דצריך כל חצר וחצר לערב בפנ""ע תחילה (מ""ב ס""ק י""ב).<br>להלכה, כתב המ""ב (שם) דיותר טוב לומר בפירוש שהוא נותן לשם עירוב ולשם שיתוף דזה מהני לכו""ע, אכן השיג עליו החזו""א (סי' צ' ס""ק י""ז) הרי נותנים העירוב בביהכ""נ וזה לא מהני אלא לשיתוף ולא לעירוב."	סימן שפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשיתוף במקום עירוב, האם צריך להקפיד עליו כדיני עירוב?	"כתב המ""ב (ס""ק ו') בשם הרשב""א דצריך להניחו בבית וגם צריך להיות שלימה כמו הלכות עירוב {ונראה דזהו דוקא למ""ד דצריך לשתף בפת אבל לפי הרמ""א דיכול לשתף ביין ומהני לעירוב ש""מ דא""צ לקיים בה דיני עירוב, וכן ראינו בביה""ל (לעיל סי' שס""ו סע' ג') בטעם דמניחין העירוב בביהכ""נ משום דהוי שיתוף ומסתמא הוי ג""כ עירוב, אבל עדיין קשה לפי מש""כ הרמ""א כאן דמכוונין לעשות שיתוף ועירוב ממש כדי לקיים השיטה דס""ל דכל חצר וחצר צריך לערב (וכן הקשה החזו""א סי' צ' ס""ק י""ז)}"	סימן שפז סעיף א		
